זמן זיכוי בסליקה: ימי זיכוי, עסקאות תשלומים והקדמת כספים — כמה שווה כל יום המתנה
מתי כסף מעסקה בכרטיס נכנס לחשבון העסק, איך ימי זיכוי והתשלומים משפיעים על התזרים, איך מחשבים את עלות ההמתנה, ומה לבדוק לפני הקדמת תשלומים (ניכיון). דוגמאות להמחשה.
הכסף מעסקה בכרטיס לא נכנס לחשבון העסק ברגע העסקה. הוא נכנס ביום הזיכוי שנקבע בהסכם עם הסולק או חברת התשלומים: יש הסכמים עם זיכוי בימים קבועים בחודש, ויש עם זיכוי שבועי או תכוף יותר. בעסקת תשלומים הכסף מגיע לרוב תשלום אחר תשלום, לאורך חודשים. ההמתנה הזו היא עלות: אם העסק משלם לספקים לפני שהכסף מגיע, הוא מממן את הפער מהמסגרת בבנק או מהון עצמי. לכן, כשמשווים הצעות, זמן הזיכוי שווה כסף, וכדאי לכמת אותו: מחזור × ריבית × ימי המתנה נוספים ÷ 365. אם צריך את הכסף מוקדם, אפשר לבקש הקדמה, ולפי החוק אפשר לעשות זאת גם אצל גוף אחר ולא רק אצל הסולק.
המדריך הוא חלק מהמדריך לבחירת ספק סליקה מתאים.
איך נקבע זמן הזיכוי
אין בחוק מועד אחיד שבו סולק חייב לזכות בית עסק. המועד נקבע בהסכם. מה שהחוק כן קובע:
- חוזה בכתב וגילוי נאות (סעיפים 2 ו-7 לחוק שירותי תשלום): התנאים המהותיים, כולל מועדי זיכוי, צריכים להופיע בחוזה ובתיאור התמציתי.
- דיווח על זיכויים (סעיף 46(ב)): הספק חייב לדווח לכם על הזיכויים לשם גילוי נאות.
- הסדרת זיכויים אחרי סיום החוזה (סעיף 6(ג)–(ד)): סיום החוזה לא מבטל התחייבויות שנועדו להסדיר את היחסים אחריו, והשר רשאי לקבוע חובות לגבי זיכויים שמועדם חל אחרי הסיום.
מבנים נפוצים של זיכוי
| מבנה | איך עובד | השפעה על התזרים |
|---|---|---|
| ימי זיכוי קבועים בחודש | העסקאות מתקופה מסוימת מזוכות ביום קבוע | המתנה ממוצעת ארוכה יחסית |
| זיכוי שבועי | פעם בשבוע | המתנה קצרה יותר |
| זיכוי יומי או מהיר | לפעמים בתוספת מחיר | המתנה קצרה, בדקו מה זה עולה |
| עסקת תשלומים | כל תשלום בחודש שלו | ההמתנה הארוכה ביותר |
| עסקת קרדיט | בדרך כלל כמו עסקה רגילה | המנפיק מממן |
המבנים משתנים בין ספקים. בקשו בכתב את לוח הזיכויים שלכם: אילו עסקאות מזוכות באיזה תאריך.
כמה עולה כל יום המתנה
נוסחה: עלות שנתית ≈ מחזור שנתי בכרטיסים × ריבית שנתית × ימי המתנה נוספים ÷ 365.
דוגמה להמחשה: עסק עם מחזור חודשי של 50,000 ₪ בכרטיסים, כלומר 600,000 ₪ בשנה. הוא מממן את הפער מהמסגרת בריבית להמחשה של 8%.
| הפרש בהמתנה הממוצעת | חישוב | עלות שנתית |
|---|---|---|
| 3 ימים | 600,000 × 8% × 3 ÷ 365 | כ-395 ₪ |
| 7 ימים | 600,000 × 8% × 7 ÷ 365 | כ-921 ₪ |
| 15 ימים | 600,000 × 8% × 15 ÷ 365 | כ-1,973 ₪ |
כלומר, הפרש של 15 ימי המתנה שווה כאן כמעט 2,000 ₪ בשנה. זה כמו הפרש של 0.33% בעמלת הסליקה (1,973 ÷ 600,000). עסק שלא משתמש במסגרת, ויש לו עודף מזומנים, יחשב בריבית שהוא מקבל על פיקדון, והעלות תהיה נמוכה יותר.
הקדמת תשלומים (ניכיון)
כשהעסק מוכר בתשלומים ורוצה את כל הכסף מיד, הוא יכול לבקש הקדמה. זה מימון: הגוף המקדים משלם עכשיו ומקבל את התשלומים בעתיד.
סעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) מגדיר ״שירותי ניכיון״ כאשראי לספק באמצעות הקדמת תקבולים המגיעים לו מהסולק, וקובע שלושה כללים:
- הסולק לא יפלה בין נותני שירותי ניכיון, כולל בינו לבין אחרים.
- הסולק לא יסרב בלי סיבה סבירה לאפשר התקשרות בין בית העסק לבין נותן שירותי ניכיון אחר.
- הסולק לא יתנה מתן שירותי סליקה בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מגוף מסוים.
לכן: השוו. בקשו מחיר להקדמה מהסולק, מהבנק ומגוף ניכיון בעל רישיון, והשוו את העלות הכוללת, כולל עמלות טיפול.
דוגמה להמחשה: עסקה של 12,000 ₪ ב-12 תשלומים. הסולק מציע הקדמה ב-2.6%: 312 ₪. גוף אחר מציע 2.2% ועמלת טיפול של 25 ₪: 264 + 25 = 289 ₪. ההפרש: 23 ₪ לעסקה. אם העסק מקדים 40 עסקאות כאלה בשנה, ההפרש הוא 920 ₪. חשבו את המקרה שלכם במחשבון הקדמת התשלומים.
מה בודקים לפני הקדמה
- עלות כוללת — אחוז, עמלת טיפול, ומה קורה אם הלקוח מבטל.
- ביטול והכחשה — אם עסקה מוקדמת מבוטלת או מוכחשת, מי מחזיר את הכסף ומתי? בדרך כלל אתם.
- התחייבות — האם ההסכם מחייב להקדים את כל העסקאות, או רק לפי בקשה?
- רישיון — גוף שנותן אשראי צריך רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, אלא אם הוא בנק או גוף פטור.
עיכוב כספים וביטחונות
ספקים רשאים לפעמים, לפי ההסכם, לעכב זיכוי או לדרוש ביטחונות: למשל בעסק חדש, בעסק שמוכר מראש שירות שיינתן בעתיד (כרטיסים לאירוע, מנויים שנתיים), או כשיש הכחשות רבות. בדקו בהסכם:
- באילו נסיבות מותר לעכב, ולכמה זמן;
- איך משחררים ביטחונות;
- מה קורה אחרי סיום החוזה.
על החוזה ראו חוזה, ביטול ומעבר ספק. על הכחשות ראו הכחשות עסקה.
תכנון תזרים: דוגמה להמחשה
חנות עם מחזור של 50,000 ₪ בכרטיסים בחודש, שמשלמת לספקים 30,000 ₪ ב-10 לכל חודש ושכר דירה ומשכורות של 15,000 ₪ ב-1 לחודש. נניח שני מבנים היפותטיים:
- זיכוי שבועי: בכל שבוע נכנסים כ-11,500 ₪ (50,000 ÷ 4.33). עד ה-10 לחודש נכנסו בערך שני זיכויים, כ-23,000 ₪, וחסרים כ-7,000 ₪ לתשלום לספקים, בהנחה שהחשבון התחיל את החודש ריק.
- זיכוי חודשי ב-15: עד ה-10 לא נכנס כלום מהחודש הנוכחי. כל 30,000 ₪ לספקים ו-15,000 ₪ לשכר צריכים לבוא מיתרה או מהמסגרת.
כלומר, באותו מחזור ובאותה עמלה, העסק עם זיכוי חודשי צריך מסגרת או כרית גדולה יותר בהרבה. לכן, כשאתם בוחרים ספק, תכננו את לוח התשלומים שלכם מול לוח הזיכויים, ולא רק את השיעור האפקטיבי.
איך משתמשים בזה בהשוואה
הוסיפו לכל הצעה שורה של עלות תזרים לפי הנוסחה למעלה. דוגמה מלאה בהשוואת הצעות על בסיס אחיד. לעיתים הצעה עם אחוז מעט גבוה יותר וזיכוי מהיר יותר זולה יותר בסך הכול.
שאלות נפוצות
האם יש בחוק מועד מקסימלי לזיכוי בית עסק?
לא מצאנו בחוק שירותי תשלום מועד כללי לזיכוי בית עסק. המועד נקבע בהסכם, וחובות הגילוי והדיווח חלות עליו.
עסקת תשלומים שהוקדמה בוטלה. מה קורה?
בדרך כלל הסכום שהוקדם מקוזז מזיכויים עתידיים או נגבה מכם. בדקו את ההסכם לפני שאתם מקדימים.
האם זיכוי מהיר שווה תוספת מחיר?
חשבו: אם התוספת קטנה מעלות התזרים לפי הנוסחה, כן.
מה ההבדל בין יום העסקה לבין יום הזיכוי בדוח?
יום העסקה הוא היום שבו הלקוח שילם. יום הזיכוי הוא היום שבו הכסף נכנס לחשבון. בדוח הזיכויים יש לרוב את שניהם.
מקורות
- ויקיטקסט: חוק הבנקאות (שירות ללקוח) — סעיף 7א, שירותי ניכיון
- ויקיטקסט: חוק שירותי תשלום — סעיפים 2, 6, 7 ו-46
- ויקיטקסט: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) — רישיון למתן אשראי
- בנק ישראל — ריבית בנק ישראל ומידע על אשראי לעסקים
