עמלות סליקה לעסק: מפרקים את העמלה לפני שחותמים

משלושה חלקים עיקריים. העמלה הצולבת שהסולק מעביר למנפיק הכרטיס, ששיעורה נקבע בצו של בנק ישראל. עמלות המותג של רשתות הכרטיסים. ומרווח הסולק, החלק שעליו מתמקחים. לצידם יש לרוב דמי מסוף, שער תשלום ועמלות קבועות. ראו המדריך המרכזי.

לפי הצו של נגיד בנק ישראל משנת 2018, מ-1 בינואר 2023 השיעור הוא 0.5% מסכום העסקה בכרטיס חיוב נדחה (אשראי רגיל), ו-0.25% בעסקת חיוב מיידי. בנוסח המשולב שבדקנו לא מופיע שינוי מאוחר יותר. העמלה חלה ב״סליקה צולבת״, כשהסולק אינו המנפיק. ראו המדריך לעמלה הצולבת.

החוק מגן במפורש על הצד ההפוך: סעיף 45 לחוק שירותי תשלום אוסר על הסולק למנוע מכם לתת הנחה על אמצעי תשלום מסוים. לא מצאנו בחוק הגנת הצרכן או בחוק שירותי תשלום איסור מפורש על תוספת, אבל כללי הצגת המחיר מחייבים להציג מחיר כולל, והמחיר המוצג על המוצר מחייב גם בקופה. לכן הדרך הבטוחה היא מחיר אחד והנחה במזומן או בהעברה. ראו גביית עמלה מהלקוח.

לא. סעיף 12א לחוק הגנת הצרכן, שנוסף ב-2025, קובע שעוסק שמאפשר לשלם בכרטיס חיוב לא יתנה את התשלום בכרטיס בסכום רכישה מזערי. הפרה מופיעה ברשימת ההפרות שעליהן אפשר להטיל עיצום כספי.

לפי סעיף 6 לחוק שירותי תשלום, לקוח, כולל בית עסק שמקבל שירותי סליקה, רשאי לסיים את החוזה בכל עת בהודעה, והסליקה מסתיימת בתום יום העסקים שאחרי ההודעה. אבל חוזה נפרד להשכרת מסוף, לשער תשלום או לשירות אחר יכול לכלול התחייבות משלו. ראו חוזה, ביטול ומעבר ספק.

לפי מה שנקבע בהסכם עם הסולק. יש הסכמים עם זיכוי בימים קבועים בחודש, ויש עם זיכוי תכוף יותר. בעסקת תשלומים הכסף מגיע תשלום אחר תשלום, אלא אם ביקשתם הקדמה בתשלום. ראו זמן זיכוי והקדמת תשלומים.

הכחשה היא מצב שבו בעל הכרטיס טוען שלא ביצע את העסקה או שלא קיבל את מה ששילם עליו. הסולק פונה לבית העסק, ואם אין לו הוכחה מספקת, ההסכם מאפשר לרוב לחייב אותו בחזרה. עסקאות מרחוק חשופות יותר. ראו הכחשות עסקה וחיובים חוזרים.

לא. האתר לא מדרג ספקים ולא מפרסם מחירים שלהם. אנחנו מסבירים איך העמלה בנויה ואיך משווים, וכל מספר באתר הוא להמחשה. את ההצעה המתאימה לכם תמצאו כשתשוו הצעות אמיתיות לפי הצ׳קליסט.