רכיבי העמלה, מודלים וכללים 2026
העמלה הצולבת בישראל: 0.5% בחיוב נדחה ו-0.25% בחיוב מיידי — מה זה אומר על העמלה שלכם
מהי העמלה הצולבת (interchange), איך ירדה מ-0.7% ל-0.5% לפי צו בנק ישראל, מתי היא חלה, ואיך משתמשים בה כדי לבדוק אם מרווח הסולק בהצעה שלכם סביר.
העמלה הצולבת היא העמלה שהסולק מעביר למנפיק הכרטיס על כל עסקה, כשהסולק והמנפיק הם גופים שונים. בישראל היא אינה נקבעת במשא ומתן: היא קבועה בצו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע״ט–2018, שחתמה עליו נגידת בנק ישראל. לפי התוספת לצו, מ-1 בינואר 2023 השיעור הוא 0.5% מסכום העסקה בעסקה בכרטיס חיוב (חיוב נדחה, כלומר כרטיס אשראי רגיל) ו-0.25% בעסקת חיוב מיידי. בנוסח המשולב שבדקנו באוקטובר 2026 לא מופיע שינוי מאוחר יותר. בית העסק לא משלם את העמלה הצולבת ישירות, אבל הסולק מגלגל אותה לתוך עמלת הסליקה. לכן היא הרצפה של העמלה שלכם, ושימושית מאוד לבדיקת הצעות.
המדריך הוא חלק מהמדריך המרכזי לעמלות סליקה.
למה יש בכלל עמלה צולבת
המנפיק מתחייב לשלם לבית העסק, דרך הסולק, גם אם הלקוח לא ישלם בסוף החודש. הוא גם נושא בעלויות של חיוב הלקוח ושל ניהול הכרטיס. העמלה הצולבת נועדה לשקף את ההתחייבות הזו. בית העסק לא יכול להתמקח עליה, ולכן היא נקבעת ברגולציה: סעיף 9יא לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) מאפשר לנגיד להכריז על שירות כ״בר-פיקוח״, וסעיף 9יב מאפשר לו לקבוע את שיעור העמלה. הצו משנת 2018 הכריז על שירות הסליקה הצולבת כבר-פיקוח ״לעניין העמלה שנגבית בעדו ומועברת למנפיק״.
המתווה: איך העמלה ירדה
לפי התוספת לצו (שתחילתו 1.1.2019):
| תקופה | כרטיס חיוב (חיוב נדחה) | חיוב מיידי |
|---|---|---|
| 1.1.2019–31.12.2019 | 0.6% (מוסד ציבורי: 0.55%) | 0.3% |
| 1.1.2020–31.12.2020 | 0.575% (מוסד ציבורי: 0.55%) | 0.3% |
| 1.1.2021–31.12.2021 | 0.55% | 0.275% |
| 1.1.2022–31.12.2022 | 0.525% | 0.275% |
| מ-1.1.2023 | 0.5% | 0.25% |
לפני הצו, לפי פרסומי בנק ישראל, העמלה בחיוב נדחה הייתה 0.7% במסגרת הסדר שאישר בית הדין להגבלים עסקיים. ״מוסד ציבורי״ בצו הוא למשל משרד ממשלתי, רשות מקומית או גוף שפקודת המסים (גבייה) חלה עליו.
מתי העמלה חלה ומתי לא
- סליקה צולבת — הסולק שלכם אינו המנפיק של הכרטיס של הלקוח. כאן חלה העמלה שבצו.
- סליקה ״עצמית״ — אותה חברה הנפיקה וסולקת. אין העברה בין שני גופים, אבל מבחינתכם המחיר עדיין נקבע בהסכם. בפועל רוב הסולקים מציעים אחוז אחיד לכל המנפיקים.
- חיוב מיידי — הצו מגדיר ״עסקת חיוב מיידי״ כעסקה בכרטיס חיוב מיידי או בכרטיס נטען שהחיוב בו מיידי. ״כרטיס חיוב״ בצו לא כולל אותם.
- משיכת מזומן בכספומט — מוחרגת מהצו.
- כרטיסים שהונפקו בחו״ל — העמלה במקרה כזה נקבעת לפי כללי הרשת הבינלאומית, ולא לפי הצו הישראלי. בדקו בהצעה אם יש שיעור נפרד לכרטיסים זרים.
איך משתמשים בעמלה הצולבת לבדיקת הצעה
נניח שהצעה היפותטית גובה אחוז אחיד של 0.75% על כל העסקאות. המחזור החודשי בכרטיסים הוא 80,000 ₪: 60,000 ₪ בחיוב נדחה ו-20,000 ₪ בחיוב מיידי. נניח שכל העסקאות הן בסליקה צולבת, ועמלות המותג להמחשה הן 0.05%.
| חיוב נדחה | חיוב מיידי | סה״כ | |
|---|---|---|---|
| מחזור | 60,000 ₪ | 20,000 ₪ | 80,000 ₪ |
| עמלה ששילמתם (0.75%) | 450 ₪ | 150 ₪ | 600 ₪ |
| עמלה צולבת לפי הצו | 300 ₪ (0.5%) | 50 ₪ (0.25%) | 350 ₪ |
| עמלות מותג להמחשה (0.05%) | 30 ₪ | 10 ₪ | 40 ₪ |
| נשאר לסולק (מרווח) | 120 ₪ (0.2%) | 90 ₪ (0.45%) | 210 ₪ |
המרווח בחיוב מיידי גבוה פי 2.25 מהמרווח בחיוב נדחה. זו נקודת מיקוח טובה: בקשו אחוז נפרד לעסקאות חיוב מיידי. אם תקבלו 0.5% על חיוב מיידי ותשאירו 0.75% על חיוב נדחה, החשבון יהיה 450 + 100 = 550 ₪, חיסכון של 50 ₪ בחודש, 600 ₪ בשנה.
מה העמלה הצולבת לא אומרת לכם
- היא לא כל העמלה. מעליה יש עמלות מותג, מרווח, דמי מסוף ושירותים. ראו מודלי תמחור.
- היא לא מחייבת את הסולק להוריד את המחיר שלכם. הצו קובע מה עובר למנפיק, ולא מה הסולק גובה מכם. הירידה מ-0.7% ל-0.5% לא תורגמה אוטומטית להסכמים קיימים. אם לא עדכנתם את ההסכם שנים, כדאי לבדוק.
- היא לא כוללת עסקאות תשלומים בנפרד. בצו אין שיעור מיוחד לתשלומים, אבל סולקים גובים לרוב תוספת על עסקאות תשלומים. ראו תשלומים וקרדיט.
- היא עשויה להשתנות. הנגיד רשאי לשנות את הצו. בדקו את הנוסח העדכני לפני שאתם מסתמכים על המספר.
חישוב מהיר: כמה מהעמלה שלכם היא עמלה צולבת
אם אתם יודעים איזה חלק מהמחזור בחיוב מיידי, אפשר לחשב את העמלה הצולבת הממוצעת שלכם בנוסחה אחת:
| חלק החיוב המיידי במחזור | עמלה צולבת ממוצעת |
|---|---|
| 0% | 0.5% |
| 20% | 0.45% |
| 40% | 0.4% |
| 60% | 0.35% |
הנוסחה מניחה שכל העסקאות בסליקה צולבת ובכרטיסים ישראליים. אם האחוז שאתם משלמים הוא 0.85% ו-40% מהמחזור בחיוב מיידי, ההפרש מהעמלה הצולבת הוא 0.85% − 0.4% = 0.45%. מתוכו חלק הולך לעמלות מותג, והשאר הוא המרווח של הסולק. ככל שההפרש גדול יותר, יש יותר מקום למיקוח. ראו מיקוח וחידוש תנאים.
איך לקרוא את העמלה בדוח הזיכויים
בדוח הזיכויים לא תמיד רואים את העמלה הצולבת בנפרד. במודל של אחוז אחיד תראו רק אחוז אחד. במודל IC+ תראו את העמלה הצולבת, עמלות המותג ומרווח הסולק בשורות נפרדות. כדי לבדוק אם ההסכם שלכם הוגן גם במודל אחיד, פרקו את המחזור לפי סוג כרטיס. רוב הסולקים מסוגלים להפיק דוח כזה לפי בקשה. ההנחיות בקריאת דוח זיכויים.
שאלות נפוצות
האם אפשר להתמקח על העמלה הצולבת?
לא. היא קבועה בצו. מה שאפשר להתמקח עליו הוא מרווח הסולק והעלויות הנלוות.
למה אחוז ההצעה שלי לא ירד כשהעמלה הצולבת ירדה?
כי ההסכם שלכם עם הסולק נפרד מהצו. אם הוא נחתם לפני 2023 ולא עודכן, ייתכן שהמרווח של הסולק גדל. בקשו הצעה מעודכנת.
מה ההבדל בין חיוב נדחה לחיוב מיידי מבחינת העסק?
מבחינת הלקוח, בחיוב מיידי הכסף יורד מהחשבון סמוך לעסקה. מבחינתכם, העמלה הצולבת בו נמוכה בחצי. זמן הזיכוי לבית העסק נקבע בהסכם שלכם עם הסולק, ולא בהכרח לפי סוג הכרטיס.
איפה בודקים שהשיעור עדיין 0.5%?
בנוסח הצו ברשומות ובנוסח המשולב בוויקיטקסט, ובהודעות בנק ישראל. אם הצו תוקן, התיקון יופיע שם.
מקורות
- ויקיטקסט: צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע״ט–2018 — התוספת עם השיעורים
- ק״ת 8111 ברשומות (PDF) — הפרסום הרשמי של הצו
- ויקיטקסט: חוק הבנקאות (שירות ללקוח) — סעיפים 9יא ו-9יב
- בנק ישראל — הודעות לעיתונות על מתווה הפחתת העמלה הצולבת
