רכיבי העמלה, מודלים וכללים 2026
גביית עמלה מהלקוח על תשלום באשראי: תוספת, הנחה במזומן, סכום מינימום ותקרת המזומן
מה מותר לעסק בישראל כשהוא רוצה לגלגל את עמלת הסליקה: הנחה לפי אמצעי תשלום (סעיף 45 לחוק שירותי תשלום), מחיר כולל, איסור סכום מינימום (סעיף 12א) ותקרת מזומן של 6,000 ₪.
עסק שרוצה ״להעביר״ את עמלת הסליקה ללקוח צריך להבחין בין שני מהלכים. הנחה ללקוח שמשלם באמצעי תשלום זול יותר מוגנת במפורש בחוק: לפי סעיף 45 לחוק שירותי תשלום, נותן שירותי תשלום למוטב לא ימנע ממנו לתת הנחה למשלם בשל שימוש באמצעי תשלום מסוים. תוספת על תשלום בכרטיס היא שאלה אחרת: בנוסח המשולב של חוק הגנת הצרכן ושל חוק שירותי תשלום לא מצאנו איסור מפורש עליה, אבל כללי הצגת המחיר מחייבים להציג ולפרסם את המחיר הכולל, והמחיר המוצג על המוצר מחייב גם אם בקופה המחיר גבוה יותר. לכן הדרך הבטוחה היא מחיר אחד מוצג, והנחה למי שמשלם במזומן או בהעברה. בנוסף, מאז 2025 אסור לקבוע סכום מינימום לתשלום בכרטיס, ותקרת המזומן לעסקה של עוסק היא 6,000 ₪.
המדריך הוא חלק מהמדריך המרכזי לעמלות סליקה.
הנחה לפי אמצעי תשלום: מותר ומוגן
סעיף 45 לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, נקרא ״איסור למנוע מתן הנחה״. הסולק, חברת התשלומים או כל נותן שירותי תשלום לבית העסק לא יכולים לאסור עליכם לתת הנחה ללקוח בגלל אמצעי התשלום שבחר. לפי סעיף 51(ב), זה גם סעיף שאי אפשר להתנות עליו אפילו מול עסק גדול.
איך זה נראה בפועל:
- מחיר מוצג: 200 ₪.
- שלט: ״הנחה של 1% בתשלום במזומן או בהעברה בנקאית״.
- לקוח במזומן משלם 198 ₪. לקוח בכרטיס משלם 200 ₪.
ההנחה צריכה להיות ברורה, ולא להטעות. אל תציגו מחיר ״אחרי הנחה״ כמחיר הראשי.
תוספת על תשלום בכרטיס: מה החוק אומר ומה לא
מה מצאנו בנוסח המשולב של חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981:
| סעיף | מה הוא קובע | משמעות לתוספת על כרטיס |
|---|---|---|
| 17א | ״המחיר הכולל״ כולל כל תשלום נלווה לרכישה שאין לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו | אם הלקוח יכול לשלם בדרך אחרת בלי תוספת, ייתכן שהתוספת אינה ״חובה״. זו שאלה פרשנית |
| 17ב(א)–(ב) | חובה להציג על הטובין את המחיר הכולל בלבד, בשקלים | אי אפשר להציג ״200 ₪ + עמלת אשראי״ |
| 17ב(ד) | המחיר המחייב הוא המחיר שהוצג, גם אם בקופה הוא גבוה יותר | הלקוח זכאי לשלם את המחיר המוצג |
| 17ד | אסור לפרסם או לנקוב מחיר שאינו המחיר הכולל | גם במודעות ובאתר |
לא מצאנו בחוק הגנת הצרכן או בחוק שירותי תשלום סעיף שאוסר במפורש על תוספת בשל תשלום בכרטיס, ולא מצאנו סעיף שמתיר אותה במפורש. גם חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986, שהיה החוק הקודם בתחום, בוטל ב-14.10.2020 בידי חוק שירותי תשלום, ולכן אל תסתמכו על מקורות ישנים שמצטטים אותו. בנוסף, הסכם הסליקה שלכם עשוי לכלול סעיף בנושא. מסיבות אלה, ההמלצה המעשית היא לא להוסיף תוספת בקופה, אלא לבנות את המחיר המוצג כך שיכלול את עלות הסליקה, ולתת הנחה למי שמשלם אחרת.
סכום מינימום לתשלום בכרטיס: אסור
סעיף 12א לחוק הגנת הצרכן נוסף בתיקון מס׳ 72 (תשפ״ה–2025), ולפי הדיווחים נכנס לתוקף באפריל 2025 (24.4.2025): עוסק שמאפשר לצרכן לשלם בכרטיס חיוב לא יתנה את התשלום בכרטיס בסכום רכישה מזערי. הסעיף מגדיר ״כרטיס חיוב״ ו״אמצעי תשלום״ לפי סעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), והשר רשאי להחיל אותו גם על אמצעי תשלום אחרים. הפרה מופיעה ברשימת ההפרות שבסעיף 22ג, שעליהן אפשר להטיל עיצום כספי.
מה זה אומר: שלט ״אשראי מ-30 ₪״ אסור. אם עסקאות קטנות יקרות לכם בגלל עמלה קבועה לעסקה, הפתרון הוא לשנות את מבנה העמלה בהסכם הסליקה, ולא להגביל את הלקוח. ראו מודלי תמחור.
תקרת המזומן: מתי אסור לקבל מזומן
חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018, מגביל תשלום במזומן. לפי התוספת הראשונה בנוסח המשולב:
| מי משלם למי | תקרה (מחיר העסקה) |
|---|---|
| עוסק נותן או מקבל, במסגרת עסקו | 6,000 ₪ |
| אדם שאינו עוסק משלם לעוסק, במסגרת עסקו של העוסק | 6,000 ₪ |
| אדם שאינו עוסק מקבל, או משלם לאדם שאינו עוסק | 15,000 ₪ (ברכישת רכב בידי מי שאינו עוסק: 50,000 ₪) |
| תייר משלם לעוסק | 40,000 ₪ (סעיף 2(ה): מאז שהסכום בפרט (1) שונה ל-6,000 ₪) |
״מחיר העסקה״ כולל מע״מ והוצאות נלוות שסוכמו. בעסקה מתמשכת, כל תשלום תקופתי נחשב מחיר העסקה. אסור לפצל באופן מלאכותי עסקה אחת לכמה עסקאות. מעבר לתקרה, צריך לשלם בכרטיס, בהעברה או בשיק, לפי ההגבלות שבחוק על שיקים.
למה זה קשור לסליקה: הנחה גדולה במזומן נראית מושכת, אבל מעל 6,000 ₪ אסור לקבל מזומן בכל מקרה (למעט מתייר, עד 40,000 ₪). בעסקאות גדולות, תשוו בין עמלת הכרטיס לבין העברה בנקאית.
דוגמה להמחשה: האם הנחת מזומן משתלמת
חנות מוכרת מוצר ב-1,000 ₪. עמלת הסליקה האפקטיבית שלה, להמחשה, היא 1.1%, כלומר 11 ₪. אם היא נותנת 1% הנחה במזומן, היא מוותרת על 10 ₪ ו״חוסכת״ 11 ₪ בעמלה. נטו 1 ₪ לטובתה, לפני עלויות טיפול במזומן: ספירה, הפקדה, ביטוח וסיכון גניבה. אם הטיפול במזומן עולה לה יותר מ-1 ₪ לעסקה, ההנחה לא משתלמת. חשבו את העמלה שלכם במחשבון עמלת הסליקה.
חובה לקבל כרטיס?
לא מצאנו חובה כללית על עסק לקבל תשלום בכרטיס. אבל אם הוא מקבל, חלים עליו הכללים שלמעלה. גופים מסוימים כפופים לכללים מיוחדים, ולכן בדקו את הדין החל על סוג העסק שלכם.
שאלות נפוצות
אני יכול לכתוב ״המחירים לתשלום במזומן״?
זה מסוכן. המחיר המוצג חייב להיות המחיר הכולל, והוא מחייב. אם תציגו מחיר מזומן ותגבו יותר בכרטיס, הלקוח יכול לדרוש את המחיר המוצג. עדיף להציג את המחיר הגבוה ולתת הנחה במזומן.
הסולק אוסר עליי לתת הנחה במזומן. מותר לו?
לא. סעיף 45 לחוק שירותי תשלום אוסר על כך במפורש.
סכום מינימום חל גם על אתר אינטרנט?
בנוסח המשולב של סעיף 12א אין החרגה לרכישה מקוונת. לפי פרסומים, בהצעת החוק המקורית הופיעה החרגה כזו, אבל היא לא מופיעה בנוסח שבדקנו, ולפי הדיווחים על הודעת הרשות להגנת הצרכן הכלל חל גם על אתרים מקוונים. בדקו בנוסח הרשמי.
מה העונש על קבלת מזומן מעל התקרה?
החוק קובע עיצום כספי ועבירות. הסכומים משתנים לפי מקרה ומתעדכנים. בדקו בנוסח החוק ובאתר רשות המסים.
מקורות
- ויקיטקסט: חוק שירותי תשלום — סעיף 45 (איסור למנוע מתן הנחה) וסעיף 51
- ויקיטקסט: חוק הגנת הצרכן — סעיפים 12א, 17א, 17ב, 17ד ו-22ג
- ויקיטקסט: חוק לצמצום השימוש במזומן — סעיפים 1–3 והתוספת הראשונה
- ויקיטקסט: חוק כרטיסי חיוב — בוטל ב-14.10.2020
- פורטל השירותים הממשלתי gov.il — הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ורשות המסים