סליקה באתר ובקישור תשלום: שער תשלום, טוקן, 3DS וחיובים חוזרים — ממה מורכבת העלות

סליקה באתר, בקישור תשלום או בטלפון היא עסקה בלי הצגת כרטיס, ולכן היא שונה מעסקה במסוף בשלושה דברים: יש בה בדרך כלל ספק נוסף (שער תשלום) שמחייב חודשית או לעסקה; העמלה עשויה להיות גבוהה יותר; והסיכון להכחשה גבוה יותר, כי אין שבב ואין קוד. מה שמקטין את העלות ואת הסיכון: דף תשלום מתארח או רכיב של שער התשלום, כך שפרטי הכרטיס לא עוברים דרך השרת שלכם; טוקן לחיובים חוזרים במקום שמירת מספר כרטיס; ואימות 3DS כשהוא זמין. כשמשווים הצעות, חברו את עמלת הסולק, את דמי שער התשלום ואת העמלה לעסקה, וחשבו שיעור אפקטיבי.

המדריך הוא חלק מהמדריך המרכזי לעמלות סליקה.

מי עושה מה בסליקה מקוונת

לפי סעיף 7ב לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), סולק כרטיסי חיוב גדול לא יסרב בלי סיבה סבירה להתקשר עם מאגד, ולא יגבה מבית עסק שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על מה שהמאגד גובה. מאגד הוא חברת תשלומים או נותן שירותי תשלום יציבותי שמרכז חיובים וזיכויים של ספקים בכרטיסי חיוב.

דוגמה להמחשה: חשבון חודשי של חנות אונליין

חנות אונליין עם מחזור של 40,000 ₪ ו-250 הזמנות בחודש. ההצעה היפותטית:

• עמלת סליקה: 1.1% → 40,000 × 1.1% = 440 ₪.
• שער תשלום: 79 ₪ לחודש, ועוד 0.40 ₪ לעסקה → 79 + 250 × 0.40 = 79 + 100 = 179 ₪.
• סה״כ: 619 ₪, כלומר 619 ÷ 40,000 ≈ 1.55%.

אם החנות מעבירה ללקוחות החזרים על 10 הזמנות ושער התשלום גובה 1 ₪ לכל החזר, נוספים 10 ₪. ואם יש הכחשה אחת בחודש בעמלה להמחשה של 50 ₪, נוספים עוד 50 ₪, ועוד הסכום עצמו אם ההכחשה מתקבלת. השיעור האפקטיבי עולה ל-(619 + 10 + 50) ÷ 40,000 ≈ 1.70%. בדקו טווח עלות במחשבון טווח העלות החודשית, באפשרות ״סליקה באתר״.

דף תשלום מתארח, רכיב מוטמע או חיבור ישיר

ברוב העסקים הקטנים, דף מתארח או רכיב של שער התשלום הוא הבחירה הסבירה. מאז 31 במרץ 2025 נכנסו לתוקף דרישות PCI DSS 4.0.1 שנדחו קודם, כולל דרישות על סקריפטים בדף התשלום. אצל סוחרים שממלאים את השאלון המקוצר SAQ A, החלו גם דרישות זכאות חדשות. פירוט בPCI DSS ואבטחת נתוני כרטיס.

טוקן וחיובים חוזרים

כשהלקוח משלם פעם ראשונה, שער התשלום יכול להחזיר טוקן: מזהה שמחליף את מספר הכרטיס, ואפשר לחייב איתו שוב רק דרך אותו שער. כך אפשר לגבות מנוי או יתרה בלי לשמור מספר כרטיס.

שימו לב:

• ניידות טוקנים: אם תעברו שער תשלום, הטוקנים לא תמיד עוברים. שאלו מראש אם יש העברה מאובטחת לספק אחר, ובאיזה מחיר.
• הסכמת הלקוח: חיוב חוזר צריך להתבסס על הסכמה ברורה. בעסקה מתמשכת עם צרכן חלים גם כללי ביטול לפי חוק הגנת הצרכן, כולל ביטול באתר.
• עדכון כרטיס: כרטיס שפג תוקפו גורם לחיובים כושלים. בדקו אם שער התשלום מציע עדכון.

מנויים: כללי הצרכנות שמשפיעים על הסליקה

עסק שגובה מנוי חודשי מצרכנים, בטוקן או בהוראת קבע, צריך להכיר כמה כללים מחוק הגנת הצרכן, כי הם משפיעים ישירות על הכחשות:

• ביטול עסקה מתמשכת: לפי סעיף 13ד(ג), החוזה מסתיים בתוך שלושה ימי עסקים ממסירת הודעת הביטול (או שישה ימי עסקים בדואר רשום), אלא אם הצרכן ביקש מועד מאוחר יותר.
• דרכי ביטול: סעיף 14ט מחייב לאפשר ביטול בכמה דרכים, כולל באתר האינטרנט, אם יש לעוסק אתר.
• עסקה לתקופה קצובה: סעיף 13א מחייב הודעה לצרכן לפני סיום התקופה.

חיוב שממשיך אחרי ביטול הוא מתכון להכחשה, ולפעמים גם להפרה. ודאו שמערכת המנויים עוצרת את החיוב בטוקן מיד כשמתקבל ביטול. בדקו את הנוסח המעודכן של הסעיפים, כי הם תוקנו כמה פעמים.

אימות 3DS ועסקאות בטלפון

3DS (״3-D Secure״) הוא אימות נוסף של בעל הכרטיס בעסקה מקוונת, למשל באפליקציה של המנפיק. הוא יכול להקטין הונאות, ובחלק מהמקרים לפי כללי הרשתות להעביר את האחריות להכחשה בטענת הונאה מבית העסק. כללי האחריות תלויים ברשת, בסוג העסקה ובהסכם, ולכן בדקו אותם מול הסולק.

עסקה טלפונית שבה מקלידים את מספר הכרטיס היא הסיכון הגבוה ביותר: אין שבב, אין קוד ולרוב אין 3DS. אם אתם מוכרים בטלפון, שלחו ללקוח קישור תשלום במקום להקליד בעצמכם. כך גם פרטי הכרטיס לא נשמעים ולא נכתבים אצלכם.

מה לשאול לפני שבוחרים שער תשלום

1. מה העלות החודשית, לעסקה, להחזר ולהכחשה?
2. האם יש דף מתארח או רכיב מוטמע, ומה נדרש מכם לגבי PCI?
3. האם יש טוקנים, ואפשר להעביר אותם אם עוזבים?
4. האם יש 3DS, ומה ההשפעה על אחריות?
5. איזה סולק עומד מאחורי השער, ומה זמן הזיכוי?
6. האם יש חיבור לחשבונית, לקופה ולמערכת ההזמנות?
7. מי הצד לחוזה, ומה תנאי היציאה? ראו חוזה וביטול.

שאלות נפוצות

למה סליקה באתר יקרה יותר ממסוף?

כי יש ספק נוסף, שער התשלום, וכי עסקה בלי הצגת כרטיס מסוכנת יותר. גם בהסכם הסליקה עצמו העמלה על עסקה מרחוק יכולה להיות גבוהה יותר.

אפשר לשמור מספר כרטיס כדי לחייב שוב?

לא מומלץ. שמירה מגדילה את נטל האבטחה ואת הסיכון. השתמשו בטוקן של שער התשלום. בכל מקרה אסור לשמור את קוד האבטחה אחרי אישור העסקה לפי PCI DSS.

מה קורה אם הלקוח בחו״ל?

עסקה בכרטיס שהונפק בחו״ל כפופה לכללי הרשת הבינלאומית, ולא לצו העמלה הצולבת הישראלי. בדקו בהצעה אם יש שיעור נפרד לכרטיסים זרים ולהמרת מטבע.

האם קישור תשלום בוואטסאפ בטוח?

הקישור עצמו מוביל לדף של שער התשלום, ולכן פרטי הכרטיס לא עוברים דרככם. ודאו שאתם שולחים את הקישור ללקוח הנכון, והזהירו לקוחות מקישורים מזויפים.

מקורות

• PCI Security Standards Council — תקן PCI DSS 4.0.1 ושאלוני SAQ
• EMVCo — תקן 3-D Secure
• ויקיטקסט: חוק הבנקאות (שירות ללקוח) — סעיף 7ב, מאגדים
• ויקיטקסט: חוק הגנת הצרכן — עסקה מתמשכת וביטול עסקה מרחוק