כשלים נפוצים, סיכונים ומקורות רשמיים
מי מפקח על ספקי סליקה ותשלומים בישראל 2026: בנק ישראל, רשות ניירות ערך וחוק הסדרת העיסוק
מפת הפיקוח על סולקים, חברות תשלומים ומאגדים: נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית בפיקוח בנק ישראל, חברות תשלומים ברישיון רשות ניירות ערך מיוני 2024, ולמי פונים בתלונה.
בישראל יש שני ״מסלולים״ עיקריים לפיקוח על מי שסולק עסקאות בכרטיס או נותן שירותי תשלום לבתי עסק. גופים גדולים שבנק ישראל קבע שיש להם חשיבות יציבותית, ובהם חברות כרטיסי האשראי הגדולות, מחזיקים רישיון של נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית לפי פרק ד׳2 לחוק הבנקאות (רישוי), ונמצאים בפיקוח המפקח על הבנקים. חברות תשלומים אחרות, שמנפיקות אמצעי תשלום, סולקות או מנהלות חשבונות תשלום, צריכות רישיון מרשות ניירות ערך לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023. החוק פורסם ב-6 ביוני 2023, ותחילתו שנה מיום פרסומו (סעיף 80(א)), כלומר ביוני 2024, עם הוראות מעבר. מעל שניהם חל חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, שקובע את היחסים בין נותן השירות ללקוח, כולל בית העסק. לפני שאתם חותמים, בררו באיזה מסלול הספק שלכם נמצא, ומי עומד מאחוריו אם הוא מאגד.
המדריך הוא חלק מהמדריך לטעויות נפוצות בסליקה.
מפת הרגולטורים
| גוף | על מה הוא מפקח בתחום | מתי פונים אליו |
|---|---|---|
| בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים | בנקים ונותני שירותי תשלום בעלי חשיבות יציבותית, כולל סולקים גדולים. קביעת העמלה הצולבת בצו | תלונה על סולק בפיקוחו, אחרי פנייה לספק |
| רשות ניירות ערך | רישוי ופיקוח על חברות תשלומים ועל ייזום תשלום בסיסי לפי חוק 2023 | בדיקת רישיון, תלונה על חברת תשלומים |
| רשות שוק ההון (המפקח על נותני שירותים פיננסיים) | נותני אשראי, ובהם חלק מגופי הניכיון | הקדמת תשלומים אצל גוף חוץ-בנקאי |
| רשות התחרות | תחרות בשוק, כולל הסדרים בין גופי כרטיסים | חשש להסדר כובל או לניצול מעמד |
| הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן | היחסים בין העסק לצרכן, כולל סכום מינימום והצגת מחיר | שאלה על מה מותר לעסק מול הלקוח |
| הרשות להגנת הפרטיות | מאגרי מידע ואבטחת מידע | אירוע אבטחה, שאלות על מאגר לקוחות |
חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, 2023
מה החוק עושה: מחייב רישיון למי שעוסק במתן שירותי תשלום, כלומר הנפקת אמצעי תשלום, סליקת פעולות תשלום וניהול חשבון תשלום, וכן בייזום תשלום. הרשות המוסמכת היא רשות ניירות ערך. ״חברת תשלומים״ היא בעל רישיון שירותי תשלום.
תחילה: לפי סעיף 80(א), תחילתו שנה מיום פרסומו. לפי פרסומים, החוק פורסם ב-6.6.2023 ונכנס לתוקף ב-6.6.2024. בנוסח המשולב יש גם הוראת שעה בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) שמתחילה ״מיום 6.6.2024״, וזה מתיישב עם התאריך. חלק מההוראות, כמו חובת הגישה לחשבון תשלום לטובת ייזום, נכנסות בשלבים של 9 עד 30 חודשים מיום התחילה.
הוראות מעבר (סעיף 81): גופים שעסקו בתחום לפני יום התחילה, בתנאים מסוימים ואם הגישו בקשה במועד, רשאים היו להמשיך לפעול עד החלטת הרשות או לתקופה קצובה. רשימת הגופים שקיבלו אישור על הגשת בקשה מתפרסמת באתר הרשות.
מה זה אומר לכם: אם אתם עובדים עם חברת תשלומים, בדקו באתר רשות ניירות ערך שיש לה רישיון, או שהיא ברשימת הגופים שבתהליך.
נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית
פרק ד׳2 לחוק הבנקאות (רישוי) (סעיפים 36ט–36טז) מסדיר גופים שבנק ישראל קבע שיש להם חשיבות יציבותית. הם מחזיקים רישיון מהנגיד ובפיקוח המפקח על הבנקים. שתי הוראות חשובות לתחרות:
- סעיף 36טו: שר האוצר רשאי להורות לסולק בעל היקף פעילות רחב להתקשר עם מנפיק, אם סירב מטעמים בלתי סבירים.
- סעיף 36טז: מנפיק בעל היקף פעילות רחב לא יסרב מטעמים בלתי סבירים להתקשר עם סולק.
כלומר, החוק נועד לאפשר לכל סולק לסלוק את כל סוגי הכרטיסים. המשמעות לבית העסק היא שאפשר לבחור סולק אחד לכל הכרטיסים.
מאגדים
מאגד הוא חברת תשלומים או נותן שירותי תשלום יציבותי שמרכז חיובים וזיכויים של ספקים רבים בכרטיסי חיוב. סעיף 7ב לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) קובע:
- סולק כרטיסי חיוב גדול לא יסרב מטעמים בלתי סבירים להתקשר עם מאגד, ולא ימנע התקשרות בין מאגד לבין בית עסק. סירוב שאינו מנומק בכתב בתוך 20 ימי עסקים נחשב בלתי סביר.
- הסולק הגדול לא יגבה מבית עסק שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על מה שהמאגד גובה.
- שר האוצר רשאי, בתנאים מסוימים, להורות על התמורה בין המאגד לסולק.
כשאתם עובדים עם מאגד, הזיכוי מגיע אליכם ממנו, והוא זה שאחראי כלפיכם לפי החוזה. בדקו מה קורה לכספים שלכם אם יש בעיה אצלו: לפי סעיף 24 לחוק 2023, חברת תשלומים שומרת את כספי הלקוחות בחשבון ייעודי לטובתם, בנפרד מהחשבונות שלה, ובחריגים שנקבעו בחוק.
רקע: הפרדת חברות הכרטיסים
לפי החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017, הבנקים בעלי היקף פעילות רחב נדרשו להפסיק לשלוט בחברות כרטיסי האשראי. המטרה הייתה להגביר את התחרות בהנפקה ובסליקה. לבית העסק זה רלוונטי בעיקר כרקע: הסולק שלכם אינו בהכרח קשור לבנק שבו החשבון.
איך בודקים ספק לפני שחותמים
- מה מעמדו? סולק בפיקוח בנק ישראל, חברת תשלומים ברישיון רשות ניירות ערך, או מאגד שעובד מול סולק כזה.
- מי מחזיק את הכסף בין העסקה לזיכוי, ובאיזה חשבון.
- מי הצד לחוזה על כל רכיב: סליקה, מסוף, שער תשלום.
- איפה מתלוננים: ערוץ הפניות של הספק, ואחריו הרגולטור.
ראו גם את הצ׳קליסט להשוואת הצעות ואת רשימת המקורות הרשמיים.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין סולק למאגד?
הסולק קולט את העסקה מול רשתות הכרטיסים והמנפיקים. המאגד מרכז הרבה עסקים מול סולק, ולרוב מוסיף שער תשלום וכלים. עבור בית העסק, המאגד הוא הצד לחוזה.
האם חוק הסדרת העיסוק כבר בתוקף?
כן, לפי פרסומים ולפי סעיף 80(א), מיוני 2024. חלק מההוראות נכנסות בשלבים.
איך מוצאים אם לחברה יש רישיון?
באתר רשות ניירות ערך, ברשימת בעלי הרישיון, ובאתר בנק ישראל לגבי גופים בפיקוחו. אם אינכם מוצאים, שאלו את החברה בכתב.
תלונה על עמלה גבוהה: לאן?
מחיר שנקבע בהסכם אינו בדרך כלל עילה לתלונה, חוץ מהעמלה הצולבת שבצו. אבל חיוב שלא לפי ההסכם, הטעיה או אי-גילוי הם עילה. פנו קודם לספק, ואחר כך לרגולטור המתאים.
מקורות
- ויקיטקסט: חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום — הגדרות, רישוי, סעיפים 80–81
- ויקיטקסט: חוק הבנקאות (רישוי) — פרק ד׳2, סעיפים 36ט–36טז
- ויקיטקסט: חוק הבנקאות (שירות ללקוח) — סעיפים 7א–7ב
- ויקיטקסט: חוק שירותי תשלום — היחסים בין נותן השירות ללקוח
- רשות ניירות ערך — רשימת חברות תשלומים
- בנק ישראל — הפיקוח על הבנקים
