כשלים נפוצים, סיכונים ומקורות רשמיים
מקורות רשמיים לסליקה ותשלומים בישראל: חוקים, צווים, רגולטורים ומה בודקים בכל אחד
רשימת המקורות הרשמיים לבעל עסק שמקבל תשלום בכרטיס: צו העמלה הצולבת, חוק שירותי תשלום, חוק הסדרת העיסוק 2023, חוק הגנת הצרכן, חוק המזומן, תקנות אבטחת מידע ו-PCI DSS.
כשצריך לבדוק כלל בסליקה, הולכים לשלושה סוגי מקורות. הנוסח הרשמי של חוק, צו או תקנות מתפרסם ברשומות: ספר החוקים, קובץ התקנות וילקוט הפרסומים. נוסח משולב של החקיקה, שכולל את התיקונים, זמין בוויקיטקסט, ובראש כל דף שם יש הפניה לפרסום המקורי. הרגולטורים — בנק ישראל, רשות ניירות ערך, הרשויות שבפורטל gov.il — מפרסמים הודעות, הנחיות ורשימות של בעלי רישיון. בעמוד הזה ריכזנו את המקורות שהאתר נשען עליהם, ומה בודקים בכל אחד. לכל כלל שמשפיע על החלטה כספית, בדקו את הנוסח העדכני ואת התאריך.
המדריך הוא חלק מהמדריך לטעויות נפוצות בסליקה.
חקיקה וצווים: מה בודקים בכל אחד
| מקור | מה בודקים | איפה באתר |
|---|---|---|
| צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע״ט–2018 | שיעור העמלה הצולבת: 0.5% בכרטיס חיוב ו-0.25% בחיוב מיידי, מ-1.1.2023 | העמלה הצולבת |
| חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981 | סעיפים 9יא–9יב (פיקוח על עמלות), 7א (ניכיון), 7ב (מאגדים) | זמן זיכוי |
| חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019 | חוזה בכתב (2), סיום (6), גילוי (7), הטעיה (8), תשלום מובטח (17), הנחה (45), דיווח (46), התניה (51) | חוזה וביטול |
| חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023 | רישוי חברות תשלומים, כספי לקוחות (24), תחילה (80), מעבר (81) | מי מפקח |
| חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 | פרק ד׳2: נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית | מי מפקח |
| חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 | סכום מינימום (12א), מחיר כולל (17א–17ד), תשלום בעסקה מרחוק (14ב), ביטול (14ג, 14ה) | גביית עמלה מהלקוח |
| חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018 | תקרות מזומן: 6,000 ₪ לעוסק, 15,000 ₪ בין מי שאינם עוסקים | גביית עמלה מהלקוח |
| חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982 | תנאים מקפחים בחוזה מסוף או שירות (סעיף 4) | קנייה מול השכרה |
| חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת מידע, התשע״ז–2017 | רמות אבטחה, מיקור חוץ (15), אירוע חמור (11), תיקון 13 | PCI DSS ואבטחת מידע |
| חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986 | בוטל ב-14.10.2020. אל תסתמכו על מקורות שמצטטים אותו כחוק בתוקף | — |
רגולטורים: מה מוצאים אצל כל אחד
- בנק ישראל — הודעות על העמלה הצולבת, הפיקוח על הבנקים ועל נותני שירותי תשלום בעלי חשיבות יציבותית, הוראות ניהול בנקאי תקין (למשל 470 על כרטיסי חיוב), והיחידה לפניות הציבור.
- רשות ניירות ערך — רשימת חברות התשלומים בעלות רישיון, וגופים שהגישו בקשה בתקופת המעבר.
- רשות שוק ההון (בפורטל gov.il) — רישוי נותני אשראי, רלוונטי לגופי ניכיון חוץ-בנקאיים.
- רשות התחרות (בפורטל gov.il) — החלטות על הסדרים בשוק הכרטיסים.
- הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (בפורטל gov.il) — תלונות צרכנים, למשל על סכום מינימום.
- הרשות להגנת הפרטיות (בפורטל gov.il) — הנחיות לאבטחת מידע ודיווח על אירוע חמור.
- רשות המסים (בפורטל gov.il) — מע״מ, חשבוניות ותקרות מזומן.
תקנים בינלאומיים
- PCI Security Standards Council — תקן PCI DSS (הגרסה שנבדקת כיום היא 4.0.1) ושאלוני SAQ.
- EMVCo — תקני שבב, ללא מגע, טוקניזציה ו-3-D Secure.
מילון מונחים קצר
- סולק — מי שעוסק בסליקה של כרטיסי חיוב: קולט את העסקה ומזכה את בית העסק (חוק הבנקאות (רישוי)).
- מנפיק — מי שהנפיק את אמצעי התשלום ללקוח.
- מוטב — בלשון חוק שירותי תשלום, מי שהכספים מיועדים אליו. בית העסק הוא מוטב.
- סליקה צולבת — כשהסולק אינו המנפיק של הכרטיס. בה חלה העמלה הצולבת שבצו.
- עסקת חיוב מיידי — עסקה בכרטיס חיוב מיידי או בכרטיס נטען שהחיוב בו מיידי.
- מאגד — חברת תשלומים או נותן שירותי תשלום יציבותי שמרכז חיובים וזיכויים של ספקים רבים בכרטיסי חיוב.
- חברת תשלומים — בעל רישיון שירותי תשלום מרשות ניירות ערך לפי חוק 2023.
- שירותי ניכיון — הקדמת תקבולים שמגיעים לבית העסק מהסולק, תמורת עלות.
- טוקן — מזהה שמחליף את מספר הכרטיס ומאפשר חיוב חוזר בלי לשמור את המספר.
- שיעור אפקטיבי — כל עלויות הסליקה בתקופה, חלקי המחזור בכרטיסים.
איך בודקים שכלל עדיין בתוקף
- פתחו את הנוסח המשולב ובדקו בראש הדף את רשימת התיקונים. תיקון חדש מופיע עם השנה.
- חפשו הערות בגוף הסעיף. בוויקיטקסט מופיעות הערות על הוראות שעה ותאריכי תחילה.
- בדקו את הפרסום ברשומות לתאריך התחילה המדויק.
- בדקו את אתר הרגולטור להודעות או הנחיות.
- רשמו את התאריך שבו בדקתם.
איך בודקים הצעה של ספק מסוים
אנחנו לא מפרסמים מחירים של ספקים. אם אתם רוצים לבדוק מחיר מסוים:
- חפשו מחירון רשמי בעמוד העסקי של הספק, ורשמו את תאריך הבדיקה.
- בקשו הצעה בכתב שמפרטת כל רכיב.
- השוו לפי השיטה בהשוואת הצעות על בסיס אחיד.
מה לא מצאנו במקורות
כדי לשמור על שקיפות, אלה שאלות שלא מצאנו להן תשובה מפורשת בנוסח החקיקה שבדקנו:
- תוספת ללקוח על תשלום בכרטיס: לא מצאנו איסור מפורש ולא היתר מפורש. כללי הצגת המחיר חלים.
- מועד מקסימלי לזיכוי בית עסק: לא מצאנו מועד כללי בחוק. המועד נקבע בהסכם.
- מע״מ על עמלות סליקה: הטיפול תלוי בסוג הספק והשירות. בדקו בחשבונית ועם רואה החשבון.
- חובה כללית על בית עסק להחזיק מסוף EMV: לא מצאנו חובה כזו בחקיקה. ההשלכות נובעות מההסכם.
שאלות נפוצות
למה אתם מקשרים לוויקיטקסט ולא לאתר ממשלתי?
כי שם הנוסח המשולב זמין ומעודכן בתיקונים. בראש כל דף יש הפניה לפרסום הרשמי. גם אתרי הממשלה והכנסת מפרסמים את החוקים.
עמודים בבנק ישראל או ב-gov.il לא נפתחים לי.
חלק מהעמודים חוסמים גישה אוטומטית, ובדפדפן רגיל הם נפתחים. אם עמוד לא נפתח, חפשו אותו דרך החיפוש באתר.
איך יודעים אם העמלה הצולבת השתנתה?
בדקו את נוסח הצו ואת הודעות בנק ישראל. תיקון לצו יתפרסם בקובץ התקנות.
מי עוזר בשאלה משפטית ספציפית?
עורך דין שעוסק בבנקאות, בתשלומים או בצרכנות. לשאלות מס, רואה חשבון.
מקורות
- ויקיטקסט: צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת…), התשע״ט–2018 — וק״ת 8111
- ויקיטקסט: חוק שירותי תשלום
- ויקיטקסט: חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום
- ויקיטקסט: חוק הבנקאות (רישוי) וחוק הבנקאות (שירות ללקוח)
- ויקיטקסט: חוק הגנת הצרכן וחוק לצמצום השימוש במזומן
- ויקיטקסט: חוק החוזים האחידים
- ויקיטקסט: תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)
- בנק ישראל · רשות ניירות ערך · פורטל gov.il
- PCI Security Standards Council · EMVCo
